חשיבה יצירתית לילדים והורים

חשיבה יצירתית
עפים עם הדמיון
מאת אייל ברנר, פסיפס

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: הילד או הילדה שלכם, תלמידים בבית ספר יסודי, קיבלו משימה בבית הספר לכתיבת עבודה בת 3 עמודים והכנת מודל בנושא מערכת הנשימה. הילדים קיבלו 4 שבועות להגשת המשימה. כשהילדים משתפים אתכם בכך שיש להם משימה שכזו, נותרו שלושה ימים בדיוק לסיום ארבעת השבועות…

בטרם נטפל במשימת הכנת מודל מערכת הנשימה נצא למסע קטן בעולם החשיבה היצירתית וננסה להגדיר מהי חשיבה יצירתית והיכן ומתי היא נוכחת בחיינו ובחיי ילדינו. בהתייחס לאנשים יצירתיים ולדרך התפתחותם, מספר אדם גרנט, פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה, כי במחקר שבדק זאת הסתבר שלהורים של ילדים יצירתיים היו מעט מאוד חוקים בבית (בממוצע פחות מחוק אחד), בעוד שבבתים של ילדים קצת פחות יצירתיים התגלה ממוצע של שישה חוקים הקשורים לזמני הכנת שיעורי, שעות שינה וכדומה. כלומר, פחות מסגרות, פחות כללים ומכאן ריבוי אפשרויות מצד הילדים להרחבת גבולות החשיבה.

הילדים שלנו יהיו טובים מאיתנו

עם המוטו הזה פלוס מינוס אנחנו מסתובבים בעולם כהורים. כל הורה שואף להקנות לילדיו  חינוך מיטבי וערכי. לתוך החינוך אנו יוצקים תפיסות חיים ואמונות ומנסים ללמד אותם כיצד נכון לפעול ולצייד אותם בכלים כדי שיוכלו בבוא העת להיות בוגרים עצמאיים. ואם נחזור לרגע לדוגמה שנתנו למעלה על הגשת עבודות בעוד 4 שבועות, הרי שבמרבית המקרים אנו נדרוש מילדינו לבצע את המשימה עכשיו או בהקדם האפשרי, גם אם אנחנו באופן אישי נוהגים לא אחת במקום העבודה שלנו, להגיש מטלות ומשימות בדקה התשעים.

 

נחזור לבסיס- מהי חשיבה יצירתית

חיפוש הגדרת צמד המילים חשיבה יצירתית בגוגל מוליד מגוון רחב של תשובות כאשר במרבית המקרים ההגדרות נוגעות במאפייני החשיבה היצירתית כגון היכולת להטיל ספק, לשאול שאלות, לבחון את המובן מאליו, לבדוק את הבלתי אפשרי ואת הלא הגיוני, לחשוב מזווית אחרת, לקפוץ לסוף, להיות מוכן לקבל התערבויות של המקרה, ומעל הכל ניתן לומר באופן כללי- “לא להשתמש במילה לא”… ולהשאיר את כל האפשרויות פתוחות.

 

כולנו ללא יוצא מן הכלל, יצירתיים

אנשים רבים מקשרים יצירתיות לאמנים ובכללם ציירים, נגנים, פסלים, שחקנים וכן הלאה, בעוד שבפועל יצירתיות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחום ואצל כל אדם. במתמטיקה, בישול, תיקון רכב, נגינה, שחמט, ניהול משרד ולמעשה בכל מקצוע, עיסוק ותחביב, תמיד יהיה מקום ליצירתיות. אם כן, פוטנציאל החשיבה היצירתית קיים אצל כולנו, אך היא דורשת פתיחות ומחשבה על מנת להתמודד עם סוגיות כגון הכנת שיעורי, סידור החדר, ניהול זמן וכדומה.

שלושה כלים- איך נהפוך להיות יותר יצירתיים

הטלת ספק- הכלי הראשון המונח כאן לפניכם מבקש מאיתנו לשאול שאלות, מבקש מאיתנו לא לקבל דברים כמובן מאליו ולחשוב פעם נוספת. בכל פעם שאתם שומעים את עצמכם או מישהו אחר אומר משפט כמו “ככה נכון לעשות זאת”, או “ככה כולם עושים” ועוד אי אילו משפטים בכיוון דומה, אמורה להידלק אצלכם נורת אזהרה- “זהירות קיבעון לפנינו”. הטלת ספק, שאילת שאלות וחשיבה על דרכים חלופיות תאפשר לנו ולילדינו בניית רפרטואר עשיר של אפשרויות להתמודדות עם מצבים שונים בחיים.

יצירת ואקום- הכלי השני נוגע ביכולת שלנו לעשות את הדברים קצת אחרת. האגדה האורבנית מספרת על כך שסוכנות החלל האמריקאית נכנסה לפרויקט עתיר משאבים על מנת לפתח כלי כתיבה, כלומר, עט שיכול לכתוב בכל מצב ועל כל משטח כולל בחלל, בירח וביקום כולו… J אותה אגדה מספרת שלטובת אותה משימה הרוסים פשוט לקחו עיפרון…
זהו סיפור חמוד ובין שיש בו משהו אמיתי או לא הוא ממחיש שיטה מצוינת להתמודדות עם אתגרים ומשימות. בבסיס שיטת “יצירת הואקום” עומד הרעיון שאומר שאם יש לנו פתרון מסוים שאינו מספק אותנו אנו פשוט מניחים אותו בצד ומאפשרים לעצמנו לחשוב מחדש. לחשוב אחרת. אם העט לא כותב על הירח אז אין עט. נפתח את הקלמר ונבחן את מה שיש שם או מה שהכי קל להסב כך שיתאים למטרותינו. אלברט איינשטיין אמר פעם ש”אי שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה אחרת”. על מנת להגיע לתוצאה אחרת אנו מפעילים את טכניקת הוואקום. כלומר, אנחנו לכאורה מוחקים את כל הפתרונות שיש והיו לנו עד כה, מניחים אותם בצד ומקדישים זמן לחשיבה על רעיונות חדשים. הרעיונות הישנים יהוו רשת ביטחון למקרה בו לא נצליח למצוא רעיון חדש.

דחיינות חיובית- הכלי השלישי מבקש לבחון את האפשרות להביט בדחיינות באופן חיובי. בדיאלוג שלי עם ילדיי נהגתי לומר את המשפט הבא: “אני מבקש שתעזוב עכשיו את המחשב (כי תמיד יש ילד שיושב ליד המחשב, תורנות חובה בכל בית…) ותיגש בבקשה להכין את שיעורי הבית”. המשפט המעצבן הזה שלי אף פעם לא זכה לתשובה כמו: “או, טוב שהזכרת לי אבא, אני כבר ניגש להכין את שיעורי הבית”. מוזר, אבל זה לא עבד. לאחר זמן מה החלפתי את המשפט הנ”ל בשאלה הבאה: “חמוד, בעוד כמה זמן אתה קם להכין שיעורי בית?”. להפתעתי המשפט הזה זכה לתשובה כגון: “בעוד 10 דקות”, או מקסימום “בעוד 20 דקות”.הגדלתי לעשות ואמרתי לילדיי שאני מפעיל את השעון המעורר וכשהוא יצלצל הם מתבקשים לגשת לבד ומבלי שאומר דבר ולהכין את שיעורי הבית. לגבי איכות שיעורי הבית נדרשנו לתהליך יצירתי נוסף…, אך בפועל השיטה עבדה ועובדת. לפעמים הדחיה מאפשרת זמן עיבוד לא מודע ואפילו מוכוונות למשימה בשלב בו נתמודד איתה. כל עוד מדובר בדחיה המקובלת על כל הצדדים היא יכולה לשרת את המטרות הכלליות.

ולסיום,ההצעה היישומית שלי היא להשאיר את החשיבה שלנו פתוחה ובכל פעם שמתעוררת בעיה לחשוב על כך שיכולים להיות עוד פתרונות רבים שאינם נראים לעין במבט ראשון, ועם קצת מאמץ נוכל להרחיב עד מאוד את היכולת שלנו להתמודד עם אותו אתגר.

ונסיים עם עשרה משפטים מעניינים על חשיבה יצירתית:

1. החשיבה הראשונית והאינטואיטיבית של בני אדם היא פתוחה ויצירתית
2. ילדים חושבים באופן יצירתי כמעט על כל נושא ובעיה
3. כולנו ללא יוצא מן הכלל אנשים יצירתיים
4. לרובנו (ואולי לכולנו) יש דפוסי חשיבה קבועים ומקובעים
5. דפוסי החשיבה אינם מאפשרים לנו לראות דברים ממבט על
6. למשל, רובנו לא שמנו לב שאין כאן סעיף מספר 3…
7. כמובן שכולנו הרמנו את הראש כדי לבדוק שאכן אין סעיף 3…
8. ועכשיו אנחנו קצת מהנהנים וקצת מחייכים…
9. ולמרות זאת, כולנו ללא יוצא מן הכלל אנשים יצירתיים!

תחשבו יצירתי ותהנו, אייל ברנר, פסיפס

אייל ברנר 

אייל ברנר הוא איש חינוך, מרצה ומומחה למיומנויות למידה, מוטיבציה וחשיבה יצירתית.
ממקימי חברת “פסיפס”,
ממחברי הספרים “חמוטל ואלישע עולים לכיתה א'”,”סודות הלמידה” ו”מר מחר”.
בעל ניסיון של עשרות שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, תלמידים, סטודנטים, מורים ומנהלים.
מאמין גדול בלמידה מכישלונות, חובב מושבע של ספרים מכל סוג, משחקי טלפון ושניצל עם צ’יפס של אימא.