פחדים בקרב ילדים

הילדות היא אכן זמן בו הילד צריך להיות נטול דאגות קיומיות ולהתרכז ברכישת מיומנויות שישרתו אותו בעתיד כמבוגר. אולם, למרבה הצער, לא ניתן למנוע את חשיפתו של הילד לאירועים הקשים. ילדים מודעים הרבה יותר משאנו ערים לכך למתרחש סביבם. הם שומעים קטעי מידע מחבריהם לגן ולכיתה, קולטים דיווחים מאמצעי התקשורת, אפילו אם אנו מנסים לסנן זאת, וסופגים את האווירה השוררת בבית.

פחדים בקרב ילדים
איך מתמודדים? מתוך אתר המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה

איך להתמודד עם פחדים של ילדים
אנו חיים כיום בתקופה של אי-ודאות, בה ילדים ומבוגרים נחשפים לעיתים תכופות, הן באופן ישיר והן בתיווך התקשורת, למצבי חירום רבים. המצב משפיע רבות עלינו, כמבוגרים, וודאי שהוא משפיע על ילדינו. אל חוויות החרדה והלחץ בהן אנו מתנסים באופן יומיומי, מתווספות בקרב הילדים גם תחושות חוסר ודאות ולעתים אף חוסר אונים. ילדים רבים חשים כי הם אינם מבינים את טיבו של המצב המפחיד אליו נקלעו, והדבר מגביר את חרדותיהם ופחדיהם. בעמוד זה, אנו מקווים, תמצאו כלים להתמודדות יעילה עם תופעות אלו.

על מציאות והנחות שגויות: מה ילדכם באמת יודע

• “הוא לא יבין את המצב, אם נסביר לו”
• “הוא לא מספיק גדול כדי להתמודד עם זה רגשית”
• “הילדות היא הזמן ליהנות ולשחק, חבל לקלקל לו – יהיה לו מספיק זמן לדאגות ולהלחץ כשיגדל”

אלו הם רק אחדים מהמשפטים המושמעים על ידי הורים רבים, כאשר הם מתלבטים האם לשתף את ילדיהם במחשבותיהם, ולחשוף אותם למצב.
במידה מסוימת, טענות אלו נכונות. הילדות היא אכן זמן בו הילד צריך להיות נטול דאגות קיומיות ולהתרכז ברכישת מיומנויות שישרתו אותו בעתיד כמבוגר. אולם, למרבה הצער, לא ניתן למנוע את חשיפתו של הילד לאירועים הקשים. ילדים מודעים הרבה יותר משאנו ערים לכך למתרחש סביבם. הם שומעים קטעי מידע מחבריהם לגן ולכיתה, קולטים דיווחים מאמצעי התקשורת, אפילו אם אנו מנסים לסנן זאת, וסופגים את האווירה השוררת בבית.
הבעיה במצב כזה היא שלעתים הילדים מקבלים אינפורמציה לא מהימנה או אף מוגזמת, המעוררת בהם פחדים רבים אף יותר. מסיבה זו, הסיכון שבאינפורמציה שגויה, המועברת אליהם מחברים בני גילם, גדול יותר מהסיכון שבחשיפה מבוקרת ואחראית לעובדות על ידי ההורה.

הכרת הצרכים הייחודיים של ילדכם
צרכיהם של ילדים במצבי חירום מתמשכים, מתחלקים לשני סוגים: שכליים ורגשיים.

• מבחינה שכלית, ילדים זקוקים למידע מהימן, שיינתן להם על ידי דמות סמכותית. מידע זה יאפשר להם “לעשות סדר” בבליל הרשמים אותו הם קולטים. צורך חשוב נוסף של ילדים, הוא הבהרה של מלים ומושגים הנמצאים בשימוש נרחב, כגון “מחבל מתאבד”, “פיגוע” ו”קו התפר”. במקרים רבים, ילדים שומעים ומשתמשים במושגים מבלי להבין את משמעותם. הבהרת פשר המושג, ברמה המתאימה להם, תסייע להסרת האיום הלא מובן של המושג.
• מבחינה רגשית, ילדים זקוקים לתחושת בטחון ולידיעה כי הוריהם מגינים עליהם. אחת הדרכים להבטיח זאת היא על ידי שגרה ויציבות, המכניסות מימד של קביעות והמשכיות בחיי הילד. צורך נוסף של הילד הוא בהבעה של רגשות חזקים המעיקים עליו, ובידיעה כי הוריו יהיו שם בשבילו על מנת להכיל רגשות אלו.

הבעייתיות מתעוררת כאשר קיים ניגוד בין צרכיו השכליים לצרכיו הרגשיים של הילד. כלומר – כאשר צרכיו בהבנה ובהבהרת המצב עומדים בסתירה לצורך שלו בביטחון ובהרגשת “הכל כרגיל”. במקרה כזה יש צורך בהפעלת שיקול דעת מצד ההורה. בהמשך, ננסה לתת מספר קווים מנחים להתמודדות עם מצבים כאלו.

ילדים ופחדים
פחדים הם חלק בלתי נפרד מחוויית הילדות. הדבר נובע, בחלקו, מהמצב בו נמצא הילד כילד: עולה חדש בעולם של מבוגרים, אותו הוא אינו מבין עדיין. הוא נאלץ לעמוד מול אירועים שהוא אינו עומד על טיבם ואינו יודע כיצד להתמודד עמם. מסיבה זו, לכל גיל קיימים פחדים המאפיינים אותו, המתאימים למצבו ההתפתחותי של הילד ולאתגרים מולם הוא נדרש להתייצב.
פחדים שונים, אפילו אם הם נראים להורה כמגוחכים או כחסרי יסוד, הינם רציניים ביותר עבור הילד. מסיבה זו, יש להתייחס אליהם ברצינות, על מנת שהילד לא ירגיש גם זלזול מצד ההורים או אשם, בנוסף לחרדה. במקרים רבים, הילד עצמו חש בושה וחוסר אונים בשל פחדיו, וחשוב להיות רגישים לנושא זה ולהסביר לו כי הפחדים הינם טבעיים לחלוטין.
תגובותיהם של ההורים אינן משפיעות רק על ההתמודדות עם הפחד אלא גם על היווצרות הפחד עצמו. בייחוד בגילאים הצעירים, ילדים תלויים בהוריהם על מנת לפרש אירועים שונים ולהגדיר את רגשותיהם. מסיבה זו, תגובתו של ההורה עלולה אף ליצור פחדים, ולכן יש לשים לב לאופי התגובה ולהסברים המתלווים אליה.