איילת מטיילת – מקריאים, מבינים ומשוחחים

קריאה דיאלוגית
הקראה קולית של ספר המלווה בעצירות מתודיות קלות המאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל בבניית משמעות הסיפור, ומטרתן לתמוך במסוגלותם של הילדים להבין את הסיפור. בהתערבות זו, המבוגר מדגים קריאה שהיא איננה רציפה אלא מלווה בשאלות שמתעוררות בעקבות הקריאה המאפשרות פיתוח של שיח אורייני אודות תהליכים ומסרים רגשיים, חברתיים וערכיים הבאים לידי ביטוי בסיפור, ומעמיקות את הבנת הטקסט והרחבת ידע עולם.

העצירות המתודיות יתוכננו בהתאם למטרה אותה רוצים לקדם:
• ניבוי – עצירה בנקודות המעוררות ציפייה ומתח. למשל: לפני מפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט.
• היזכרות – עצירה לצורך שיחזור לפני קריאת המשך. המטרה: לתמוך בזכירה ובהבנה בין מפגשי הקריאה השיתופיים.
• ניטור הבנה והשלמת פערים – עצירה לצורך הבנת הסיפור – הבנת מסרים משתמעים, השלמת פערים, תפיסת העולם המנטלי של הדמויות.
• שיחזור– עצירה אחרי יחידת תוכן במטרה לשמור על קוהרנטיות והבנה.

חשוב! לא להרבות בעצירות מתודיות, ולא לשהות בהן לזמן ממושך. לשמור על מידתיות ועל החוויה האסתטית. העמקה תעשה בשלב הקריאה החוזרת.

היכרות ראשונית ומעמיקה של צוות הגן עם הספר תאפשר עיבוד והתאמה של הסיפור לאוכלוסיית הגן ולמסגרות הלמידה, ולתכנון מטרות העצירה. על כן, לפני שניגשים להקראה יש לקרוא את הספר, להכירו היטב ולבחון:
-מהם המסרים הגלויים והסמויים בסיפור?
-האם ישנן מילים מופשטות או ביטויים לא שגרתיים אותם נוכל להכיר לילדים?-נבחר עד ארבע מילים לפרוש קצר בהקראה הראשונה, ולהעמקה בקריאות החוזרות.
-אילו סוגי ידע ומיומנויות ניתן לטפח באמצעותו? ‘ידע מתחומי הליבה’, ‘ידע בין תחומי’, ידע תהליכי’, ידע עולם’.
-אילו ערכים גלומים בו?
-למי מתאים הסיפור ובאיזו מסגרת- האם לכלל הילדים? במליאה? בקבוצה קטנה? מתי? ואיך?
-באילו מקומות בסיפור נוכל לעצור לשאול שאלות, להרחיב את השיח האורייני, לתווך את המסרים, לטפח מיומנויות רגשיות-חברתית, לצמצם את הפערים ולקדם את הבנה?
(בהתבסס על עבודת דוקטורט קולן, ל (2022). קריאה דיאלוגית של ספר כמרחב פסיכו־פדגוגי לקידום שפה אוריינות)

אודות הספר
רינת הופר שכתבה ואיירה את הסיפור, מפגישה את הקוראים עם הילדה איילת שיוצאת לטיול, ובו היא מגלה חיות מגוונות המסתתרות בינות לאיורים. הילדים הקוראים מקבלים רמז קטנטן מגוף החיה ורמז נוסף מהצליל המתחרז ומסיפור העלילה ומוזמנים לגלות את בעלי החיים בעמוד הבא. כל חיה מבקשת מאיילת להצטרף אליה ועליה לטיול. איילת נענית לבקשותיהן. כך, מתגלגלת העלילה מהחיפושית הקטנטנה שמצטרפת בתחילת הסיפור ונישאת בכיסה של איילת ועד לג’ירף שמתיישב לה על האף, וכולם יחד מגיעים בסוף הסיפור הביתה לאמא ומתארחים בביתה של איילת לעוגיות ומיץ תפוחים. מקצב הסיפור החרוזים שבו והקטעים החוזרים מאפשרים גם לילדים צעירים להצטרף ולספרו בעצמם. לפני ההקראה הראשונה אפשר להקריא את שם הסיפור ולהציע לילדים להעלות רעיונות- לאן איילת תצא לטייל? ואת מי היא תפגוש בדרך? – באופן הזה אנחנו יכולים “לגייס” את הקשב של הילדים על ידי פיתוח סקרנות לאישוש או הפרחה של השערותיהם.

מקריאים, מבינים ומשוחחים
האיור בסיפור זה מהווה נדבך חשוב לעלילה של הסיפור שהרי באמצעות התבוננות מעמיקה וגילוי הרמז המאויר משתתפים הילדים בסיפור, לכן חשוב מאוד שהילדים יוכלו לראות את האיורים מקרוב ובמהלך ההקראה להשתהות ולאפשר להם לגלות את הרמז ולשער את ההמשך. כך, גם נשמור על האסתטיקה הסיפורית.
בכפולה הראשונה (שני העמודים) כבר רואים את הרמז הראשון המציג את רעיון הרמזים המאוירים. חשוב להתעכב שם ולשאול, מהו לדעתם הכתם הכתום יכול להיות? ועם העברת העמוד לגלות יחד.

ניבוי
למעשה, הסיפור כולו מבוסס על היכולת של הילדים להשתמש ברמזים המוצפנים בו הן מבחינה לשונית, והן מבחינת האיור ולנבא את המתרחש לבוא.
נזמין את הילדים לשער השערות ולהציע רעיונות. חשוב לשמור על מסגרת רעיונית קרובה ולא לפתח דיון רחב וארוך יתר על המידה.
בנוסף, בהקראה הראשונה נעצור עצירה קלה לביאור של מילים לא שגרתיות או מופשטות שביאורן יסייע להבנה של העלילה, ולהרחבת אוצר המילים.
בסיפור זה למשל נוכל לבאר את המילים: חרישית, חיפזון, מפותלת, פוצה, עצלה

במהלך ההקראה חשוב גם לעצור ולנטר הבנה – נשאל את הילדים שאלות על תוכנו של הסיפור (ברמת הבנה מילולית), כגון: על מי מספר הסיפור? את מי פגשה איילת בדרכה? כיצד היא ידעה מי מסתתר? מדוע בעלי החיים ביקשו ממנה עזרה? כיצד היא נשאה את בעלי החיים- מדוע במקום זה? מה גרם לצב להיות עצוב? מה מוזר בסיפור? מדוע הג’ירף לא נכנס הביתה?
– בהקראות החוזרות ועל מנת לפתח מיומנויות רגשיות חברתיות כדאי להתייחס לרגשות של הדמויות בסיפור ולנסות להבין עם הילדים את מניעיהן.
– נוכל למשל לשאול: מה הרגישו בעלי החיים כאשר איילת עזרה להם? כיצד איילת הרגישה?
– נשאל שאלות שיכולות לקדם הבנה וגישור על פערים בטקסט, לדוגמה:
מדוע רינת הופר איירה את איילת בבית כשהיא יושבת ומרימה את רגליה על ההדום?- שאלה כזו יכולה לפתח שיח על הנכונות של אילת לסייע לבעלי החיים על אף העייפות שהיא חשה, ומכאן לקדם שיח על עזרה לזולת וערבות הדדית.
– רק בשלב הבא כדאי להרחיב ולפתח שיח אורייני שיעסוק בתפיסה של הילדים את הסיפור בהתייחס לעולמם הרגשי ולחוויות דומות שעברו. נוכל למשל לבקש מהילדים לספר האם גם הם סייעו פעם למישהו שהיה זקוק לעזרה או שקיבלו עזרה ממישהו אחר?
כיצד הם הרגישו?
בעלי החיים ביקשו את עזרתה של איילת כל אחד מהם הסביר את הקושי שלו וביקש עזרה. אפשר לשוחח על כך עם הילדים ולשאול- כיצד אנחנו יכולים לבקש עזרה? כיצד נבחין שמישהו זקוק לעזרתנו?
אפשרות נוספת היא לשאול את הילדים אודות טיולים וחוויה של יציאה לטבע אותה חוו. נשאל את מי פגשו? מה עשו וכדומה.

חשוב! שיח אורייני מורחב, בו אפשר לבצע תיווך, הדהוד, ביאור והרחבה חייב להיעשות בקבוצה קטנה של 4-5 ילדים.

שיחזור
במהלך ההקראה נעצור לשחזר יחידות תוכן קטנות על מנת להציף תוכן גלוי ולמקד. ניתן להשתמש גם באיור ובעקבות זאת לפתח שיח אורייני, להרחיב נקודות מבט או את ידע העולם.

אפשר להכין כרטיסיות מאוירות של השתלשלות העלילה ובעזרתן לשחזר את העלילה. שיחזור העלילה יכולה להתבצע מתחילת הסיפור ועד לסופו או שיכולה להיעשות על חלק מהעלילה בו היינו רוצים להתמקד ולהרחיב את השיח והעשייה.

בנוסף, ניתן להשתמש בכרטיסיות אלו למשחקים המקדמים הפנמה של רצף העלילה כמו משחק מסלול וסידור התמונות על פי רצף העלילה של הסיפור, משחק זיכרון לאיתור התמונות החסרות ברצף – את מי פגשה איילת לפני? את מי היא פגשה אחרי? וכו’.

ניצני אוריינות: מבנה הסיפור הייחודי בנוי מאפיזודות אשר הולכות ומתרחבות ובכל פעם מתווספת דמות חדשה, מאפשר לילדים להיות שותפים פעילים בהקראה, מכיוון שהם מצליחים להצטרף בשורות החוזרות ובמילות הקריאה. מפגש חוזר עם הסיפור ועצירות מתודיות בהן נפנה את תשומת לבם של הילדים לפן האורייני של הסיפור יוכלו לסייע להם לספר את הסיפור בעצמם, ובהמשך אף להתנסות בניצני קריאה . כך למשל, נוכל להתבונן יחד בכתוב ולגלות את המילים הגדולות יותר שהם שמות בעלי החיים, לבדוק כיצד הפזמון החוזר הולך וגדל כאשר אנחנו מספרים את הסיפור אך גם כאשר הוא כתוב בספר, ועוד…

היזכרות
לפני ההקראה החוזרת כדאי לחזור ולבדוק עם הילדים מה הם זוכרים מההקראה הקודמת. גם כאן ניתן להשתמש בכרטיסיות לשחזור. לאחר מכן, נקריא את הסיפור, נעצור ונפתח שיח אורייני שיקדם את הבנת המסרים בסיפור או שנרחיב את ידע העולם ונקדם את אוצר המילים.
לאחר היישום של קריאות חוזרות וקיום שיח אורייני מורחב לעיבוד המסרים הגלויים והסמויים, הרחבת הידע והעשרת הלשון אפשר להמשיך לשלב בו נשלב העשרה והרחבה נוספת ב’מאה שפות’.

מתבטאים ב”מאה שפות”
– סיפורים בהם ישנה עלילה מצטברת כמו בסיפור זה יכולים לזמן הוספת דמויות והתרחשות כהמשך לעלילה ועל בסיס המבנה הסיפורי. אפשר להציע לילדים להרחיב את העלילה, ולהוסיף בעלי חיים חדשים או פריטים אחרים שאיילת יכלה לפגוש בשביל. נזמין את הילדים לחשוב ולהציע כיצד איילת תסייע לחיות הנוספות ואיך היא תישא אותם איתה. אפשר לנסות לחרוז את שם בעל החיים לדרך הנשיאה או לאיבר בגופה של איילת וכך להמשיך את הסיפור. למשל פרה על שערה, חתול בשרוול, ברבור בטבור וכדומה.
– בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר את המשך הסיפור שהציעו.
– נוכל להציע לילדים להמחיז את הסיפור. לחפש בגן פריטים שיכולים לשמש אותם בהמחזה. במקרה שיש מקרן בגן אפשר לשלב ציורים של ילדים כרקע להמחזה. אפשר לבחור כלי נגינה או שיר לכל דמות שמצטרפת ואפילו להמחיז את החלקים החדשים אם הילדים המציאו ומעוניינים בכך.
– אפשר להכיר לילדים את השיר ‘קיפוד על הזקן‘ שכתבה והלחינה דתיה בן-דור, ולעמוד על הקשר בין השיר והסיפור. אפשר להזמין את הילדים להמציא תנועות למילות השיר.
– אפשר להציע לילדים לשחק במשחק חפצים מסתתרים כפי שהדמויות בסיפור הוסתרו באיור. מסתירים חפצים כמעט באופן מוחלט ועל הילדים לנסות לזהות על פי החלק הגלוי מהו החפץ.
– ומה עוד…

לקינוח…

– נצפה בסרטון במלואו ונשאל את הילדים: מה דומה/שונה בין השיר לבין הסרטון? האם הסרטון גילה לנו משהו חדש?
– נפנה את תשומת לב הילדים לרקע של הסרטון ונבחין כי הרקע נלקח מאיורי הספר. וממה עשויים בעלי החיים? אפשר לעצור את הסרטון ולנסות לשער מאיזה חומר הם עשויים. כהמשך לכך, אפשר להכיר לילדים את אמן הפלסטלינה רוני אורן ולראות כיצד הוא מעצב בעלי חיים מפלסטלינה. ולהציע לילדים פלסטלינה להתנסות וליצור.
– אפשר להזמין את הילדים להכין את הדמויות במגוון חומרים ולצלם סרטון של הסיפור באמצעות אפליקציית STOPMOTION (להנחיות לשימוש באפליקציה ניתן ללחוץ כאן)
– מי מספר? ומי משתתף? בסרטון ניתן להבחין באופן ברור בתפקידים השונים של הדמויות. בצפייה החוזרת, אפשר לתת לילדים משימת צפיה בה נבקש מהם להבחין בחלוקת התפקידים בין מספר הסיפור, הילדה איילת והדמויות האחרות, ולגלות מה כל אחד עושה בתפקיד שלו. נקרין את הסרטון נעצור בכל פעם שמתחלפת דמות ונגלה כי חנן הגנן הוא המספר ולכן הוא גם אחראי לפזמון החוזר, בין איילת לבעלי החיים מתנהל מעין דו-שיח- איילת שואלת שאלות ובעלי החיים עונים. בהמשך יוכלו הילדים להסתייע בחלוקה זו באם ירצו להמחיז את הסיפור.
– שיח רגשי: נעקוב אחר התנהלות הדמויות לאורך הסרטון, נעצור במקומות בהם נראים פני הדמויות ונשאל כיצד הן מרגישות? למשל נעצור בדקה 4:10 בדיוק כאשר מסופר כי הכלבלב נעלב ונשווה את הבעת הפנים שלו בנקודה זו להבעת הפנים בדקה 4:22 כאשר הוא מצטרף לטיול של איילת. יחד עם הילדים נמשיך ונבדוק האם התופעה מתקיימת גם עם בעלי החיים האחרים. כשנזמין את הילדים לעצור את הסרטון במקומות הנכונים ולגלות. נשאל את הילדים לפשר הדבר- כך נוכל לקדם את ההבנה הרגשית ואת היכולת האמפתית המבוססת פעמים רבות על היכולת להבחין בהבעות הפנים והתשדורת הבלתי מילולית של הזולת ולתת להם משמעות ולסייע בשעת הצורך, ואותו סיוע ועזרה הדדית מקדמת חיברות, תחושה טובה ואושר.

לצפייה בפרק ‘איילת מטיילת’