פתחו את השער – מקריאים, מבינים ומשוחחים

פתחו את השער
מילים: קדיה מולודובסקי. תרגום/נוסח עברי: פניה ברגשטיין. לחן: נחום נרדי

אודות השיר (הרחבה לצוות הגן)
“פתחו את השער” הוא אחד השירים של מולודובסקי שתורגמו לעברית. הוא כלול בספר “פתחו את השער”, שנתפס כאנדרטה לירית לזכר הילדים היהודיים שהושמדו בפולין. הספר ראה אור בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה.
השיר כולל שלושה בתים, הפותחים בשתי שורות זהות מבחינת המילים ומבחינת המנגינה. שורות אלה הן השער הקבוע: “פתחו את השער, פתחוהו רחב, עבור תעבור פה שרשרת זהב”. בשער הזה עוברת השושלת המשפחתית: בבית הראשון המשפחה המצומצמת, בבית השני המשפחה המורחבת ובבית השלישי מופיעים המטעמים להמתקת השושלת. המבנה מזכיר שרשרת המורכבת מחוליות (כל דמות כתובה בשורה נפרדת) והוא בעל אופי מצטבר. המילים מחוברות ב-ו’ החיבור שמדגיש את הקשר בין החוליות שבשרשרת המשפחה.

מקריאים, מבינים ומשוחחים
– נציג לילדים את הכותרת של השיר ונזמין אותם לשער מי פותח את השער ומי יעבור בו.
– נקריא את השיר ונזמין את הילדים להבחין מי עובר בשער.
*חשוב לתת את ההנחיה בטרם הקראת השיר.

לאחר הקראת השיר:
– נסביר את המילים הקשות (שרשרת זהב, מרכבת קלה, פתחוהו, נינים, מרכבת פנינים, רקיק צהבהב).
הבהרה: חשוב לברר עם הילדים את הבנת ההבדל בין שרשרת אמיתית לבין המטאפורה המוצגת בשיר. המושג שרשרת בא להמחיש את הרעיון של שרשרת שבה החוליות מסמלות את הדמויות השונות בשיר. המילים מחוברות ב-ו’ החיבור שמדגיש את הקשר בין החוליות שבשרשרת המשפחה.
– נשאל את הילדים שאלות על תוכנו של השיר (ברמת הבנה מילולית), כגון: על מי מספר השיר?, מה הקשר בין כל הדמויות שעברו בשער, איזה מן שער יש בשיר?, בכל בית יש שרשרת זהב – מי נמצא בכל שרשרת?, לאן נכנסת שרשרת הזהב? איך הסתיים השיר?, מה ההבדל בין “כלה” ל”קלה” בבית הראשון? (מילים הומופוניות-להרחבה ‘מילים מתבלבלות’, אתר האקדמיה ללשון העברית)) ועוד.
– נשאל את הילדים מה שונה בבית האחרון וכיצד הוא מתקשר לבתים הקודמים.
– נשאל את הילדים שאלות שמפתחות את השיח הרגשי בעקבות השיר. כגון:
מדוע דווקא שרשרת זהב? את מי הייתם מזמינים להצטרף לשרשרת שלא נזכר בשיר?, ומי מופיע אצלכם בשרשרת?. ועוד.
– ניתן להיעזר בעוגן חזותי – שרשרת, מרכבה
*חשוב להביא כמה סוגים של: שרשראות, מרכבות כדי שניתן יהיה להתרשם מההבדלים ביניהם.
– נקריא את השיר ונזמין את הילדים להבחין בחרוזים (חרוז סוגר: “רחב-זהב”, “צהבהב-זהב”, “נינים פנינים”, “תפוח-קינוח”).

נפגשים בשיר 
לצפייה בקליפ

– נאזין לשיר.
– נחלק את הגן לשתי קבוצות: קבוצה אחת תסתדר בזוגות ותיצור שערים במרחב. קבוצה שנייה תסתדר גם היא בזוגות ותעמוד בטור. נאזין לשיר, הילדים שבטור יעברו מתחת לשערים.

מתבטאים ב”מאה שפות”
– נציע לילדים להמחיז את השיר ולבחור את תפקידם (להעשרה: ניתן לצפות בסרטון “ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים”).
– נאייר את השיר במגוון חומרים (בדים, פלסטלינה, צבעים מסוגים שונים ועוד…).
– נצייר את השער ואת בני המשפחה העוברים בו.
– נזמין עם הילדים בשיתוף עם בני המשפחה ליצור אילן יוחסין של המשפחה.
– נבקש מהילדים לספר על מאכלים אופייניים למשפחה שלהם.
– נכין בגן רקיקים בשיתוף עם הילדים.
– ומה עוד..?

לקינוח…
– נצפה בסרטון במלואו ונשאל את הילדים: איפה נמצאת המשפחה?, מה דומה/שונה בין השיר לבין הסרטון?, מה אוכלים בני המשפחה? ועוד.
– בסרטון ניתנת פרשנות למרכבה, כיצד בחר המאייר להציגה? (בסרטון: 00:10, 00:22).
– בתחילת הסרטון ובסופו בחר המאייר לאייר שני שערים שונים, הראשון עשוי מצמחים והשני מידיהם של ההורים. נעצור את הסרטון בהתחלה ובסוף ויחד עם הילדים נגלה מה שונה ביניהם.
– נעקוב אחר דמות הילד לאורך הסרטון ונזמין את הילדים להבחין במיקומים השונים שלו, נשאל מה התפקיד שלו? כיצד הוא מרגיש? (למשל, איך הילד מרגיש כאשר הוא עומד מתחת לשער שהוריו יצרו?).