ילד נקי זה ילד בריא!

מגיל צעיר אנו מקפידים ללמד ולחנך את ילדינו הקטנים, על מנת לסגל להם ערכים ודפוסי התנהגות רצויים. חינוך זה מגיע בצורות שונות ומושפע מגישות פסיכולוגיות וחינוכיות מודרניות יותר ופחות. בד”כ כאשר מדובר בהרגלי היגיינה, אנו מושפעים מאוד מהחינוך שהנחילו לנו בגיל מוקדם – ולכן בתור הורים – נרצה להתחיל ללמד שמירה נכונה על היגיינה עוד בגיל הילדות, וכמה שיותר מוקדם.

ילד נקי זה ילד בריא!
עקרונות חשובים לשמירה נכונה על היגיינה בגיל הילדות

מגיל צעיר אנו מקפידים ללמד ולחנך את ילדינו הקטנים, על מנת לסגל להם ערכים ודפוסי התנהגות רצויים. חינוך זה מגיע בצורות שונות ומושפע מגישות פסיכולוגיות וחינוכיות מודרניות יותר ופחות. בד”כ כאשר מדובר בהרגלי היגיינה, אנו מושפעים מאוד מהחינוך שהנחילו לנו בגיל מוקדם – ולכן בתור הורים – נרצה להתחיל ללמד שמירה נכונה על היגיינה עוד בגיל הילדות, וכמה שיותר מוקדם. על מנת לעשות זאת בצורה שתדבר לילדים בגילאים מוקדמים מומלץ להקפיד על מספר עקרונות חשובים:

דוגמא אישית

בשלב המוקדם של הילדות, תינוקות וילדים קטנים משתמשים בפרקטיקה של חיקוי – הם מבצעים פעולות ללא אבחנה או הבנה של משמעותן, אלא מחקים בצורה עיוורת התנהגויות שהם רואים מסביב. בשלב זה מאוד קל ללמדם הרגלי היגיינה שישמרו על בריאותם בהווה ובעתיד לכשיגדלו. מומלץ להורים להוות דוגמה אישית ולהפגין בצורה מוחצנת פעולות שקשורות בשטיפת ידיים וניקיון של הבית – דוגמה אחת טובה לפעולה כזו היא טקס נטילת ידיים לפני כל ארוחה – במהלכו המשפחה מתקבצת יחדיו ואחד אחד שוטפים ידיים עם סבון. דוגמה נוספת – בגיל אפילו יותר מוקדם – שטיפת ידיים בסבון אחרי שמחליפים לתינוק חיתול. כך ייווצר מצב בו התינוק יקשר בין הפעולות באופן תת מודע וימשיך להתנהל כך גם כשיהיה גדול יותר.

התניות פסיכולוגיות

בשנים האחרונות של המאה ה-19 ביצע מדען בשם איוואן פבלוב ניסוי בו הצליח להשריש התנהגות חדשה בכלבים, על ידי קישור בין צליל שהושמע תוך כדי מתן אוכל – שהיווה מעין תגמול. ניסוי זה הוביל לפרקטיקה פסיכולוגית הידועה כיום כהתניה פבלובית או התניה קלאסית. על פיה ניתן לגרום לשינויי התנהגות אצל בני אדם באמצעות חיזוקים ותגמול. בהמשך, מדען בשם ג’ון ווטסון שכלל את התיאוריה לכלול גם עונשים לצד החיזוקים החיוביים – והתניה זו ידועה בשם התניה אופרנטית. יישום פרקטיקה זו יכול לסייע רבות בעת חינוך ילדים קטנים לשמירה על היגיינה – על ידי הצבת תנאים ומתן תגמול. כך למשל, ניתן להציב לילד תנאי לפיו אין להתחיל לאכול לפני ששוטפים ידיים. ואילו אם זכר הילד לבדו לשטוף ידיים לפני הארוחה עליו לקבל חיזוק או גמול כלשהו – בדיוק כמו שמבצעים גמילה ממוצצים.

הקניית ידע והבנה

השיטות שצוינו לעיל יעבדו על ילדים קטנים, אך מגיע שלב בו לסביבה יש השלכה גדולה מאוד על אופיו והרגליו של הילד/נער – בשלב מסוים רוב הילדים מתחילים לזנוח התנהגויות “כפויות” שנוצרו על ידי ההורים, אם כמעשה התרסה, או פשוט מתוך עצלנות ודוגמה אישית אחרת שהתקבלה מהסביבה החדשה. על מנת למנוע מצב כזה, ולוודא כי הרגלי ההיגיינה הושרשו עמוק, יש לבסס את ההתנהגות בעזרת ידע. כלומר, יש לא רק ללמד “התנהגות” נכונה אלא להעביר את הרציונל שעומד מאחוריה – ללמד על קיומם של חיידקים ובקטריות מסוכנות שאיננו יכולים לראות, על הדרך בה הם עוברים מאדם לאדם ואיך ניתן בלי “פאניקה” לשטוף אותם ולהשאר בריאים.

שיטות לימוד מעניינות

בבואנו ללמד את הילדים על חשיבות ההיגיינה ושמירה על הבריאות, חשוב לעשות זאת בצורה מעניינת ולא משעממת. הדור של היום מצפה לגירויים שיגרמו לו לשבת ולקבל את המידע באופן פשוט ומהיר – וללא מאמץ. על כן הדרך הטובה ביותר להעביר ידע היא באמצעות דברים שילדים אוהבים – משחקים. מומלץ לחפש ולמצוא (הכי פשוט באינטרנט) פעילויות מוכנות מראש כגון משחקים אינטראקטיביים, חידוני טריוויה, דפי צביעה וכ’ו – כל ילד בהתאם לגיל שלו ולהעדפות שלו. מספר דוגמאות למשחקים כאלו ניתן למצוא באתר בריאות הילדים – “סקולס”.