נסיעה ברכב לבילוי משפחתי

כל פעם אנחנו יוצאים מהבית נרגשים  מחדש לקראת הנסיעה הקרובה. הבטחנו לילדים טיול, אטרקציה או ביקור משפחתי. רק שכחנו שבדרך עוד ממתינה לנו נסיעה משפחתית ברכב עד שנגיע אל היעד.

ולא פעם הנסיעה המשפחתית המתארכת היא אתגר לא פשוט. הילדים משתעממים או גרוע מזה מתחילים לריב. הם רוצים כבר להגיע וכל רגע שואלים “מתי מגיעים”, או מבקשים עצירת פיפי או נזכרים שהם “מאד רעבים” בדיוק באמצע הנסיעה.

בהחלט אתגר לא פשוט להורה שהוא גם הנהג (או הנהגת כמובן), שצריך להתרכז במקביל בנהיגה.

עם זאת, אפשר להבין את הקושי של הילדים. זה בהחלט לא פשוט לשבת זמן ארוך עם חגור, ללא יכולת תנועה, ללא מסך, וללא תחושת זמן בחלל הסגור והצפוף של המכונית.

ועדיין, כהורים, יש לנו הזדמנות לנסות ולהפוך את זמן הנסיעה לזמן של רגעי קסם משפחתיים. אין הרבה רגעים במהלך השבוע בו אנחנו נמצאים רוב או כל בני המשפחה ביחד. בדרך כלל, לכל אחד מאיתנו יש שלל עיסוקים משלו: חוגים, חברים, תנועת נוער ועוד ועוד, כך שכהורים, יש לנו הזדמנות לנצל את הנסיעה לפעילות משותפת ומלכדת של זמן משפחתי.

ברגע שזאת נקודת המוצא שלנו לנסיעה, נתווך מחשבה זאת לילדים, עוד לפני היציאה לרכב, וננסה במשותף לחשוב כיצד נוכל להנעים את זמן הנסיעה ולהפוך גם אותו חלק מהחוויה המשפחתית. יש לקחת בחשבון את גילאי הילדים ולנסות להתחשב ביכולות וברצונות השונים של כל אחד מהם, עד כמה שניתן.

אפשר לייצר רגעי קסם בשלושה תחומים מרכזיים:

הראשון הוא באמצעות משחקים מוכרים ואהובים: חידות, הפעלות, משחקי דמיון, חידוני שירים וכו’. כל משחק כמעט יכול להתאים. רצוי לעשות סבב בין הילדים. כל פעם ילד אחר בוחר את המשחק האהוב עליו ולאחר שמסיימים סבב או כמה תורות, מחליפים משחק. אם הנסיעה ארוכה, אפשר גם לגוון עם שימוש ברדיו או בדיסק עם שירים מוכרים וכך גם לשיר ביחד, זה תמיד נחמד ואפשר לצחוק על ההורים המזייפים, או אלה שלא זוכרים את כל המילים…

השני הוא באמצעות התייחסות לדרך אותה אנו עוברים במהלך הנסיעה.  הנסיעה ברכב היא הזדמנות נהדרת עבורנו, ההורים, לחשוף את ילדינו לנוף, להיסטוריה ולמידע שסביר להניח שלא היו נחשפים לפרטים אלה בשום דרך אחרת. נוכל לשאול שאלות, נוכל להצביע וללמד, נוכל לשאול מי רואה ראשון את…? (ופה נציין שם של ציון דרך מסויים) וכו’. כך נייצר עניין ונעמיק את הידע של הילדים שלנו על הסביבה, תוך כדי יצירת שיח משפחתי שיתפתח בנושא.

השלישי, והחשוב מכל, הוא ההזדמנות לשיתוף משפחתי של כל אחד מבני המשפחה על דברים שקרו לו בזמן האחרון. חשוב להבין, מרבית ההורות שלנו היא תפעולית. אנחנו עסוקים בשפע המטלות של הלו”ז הצפוף שיש לנו מדי יום. ודווקא בזמן הנסיעה, בה אנחנו ממילא נמצאים, יש לנו פנאי וזמן לשיחה שלווה ונינוחה. זוהי הזדמנות פז לייצר שיח רגשי של שיתוף בין בני המשפחה. רצוי שאנחנו ההורים, נתחיל בשיתוף של אירוע שקרה לנו השבוע, וכך נייצר מוטיבציה גם לילדים לשתף. עם ילדים צעירים נוכל להתחיל  בשאלה דוגמת: “כל אחד יספר משהו טב שקרה לו השבוע, או להיפך, מצב של קושי שהתמודד איתו השבוע”. כך, יווצר שיתוף אמיתי וכן, המייצר אותנטיות, ללא מסכות, בין כל בני המשפחה. שיתוף זה מייצר רגעים קסומים של שיח אמיתי, מעניין ותורם המעצים את כל בני המשפחה ומשקף להם גם את היכולת והמקום של כל אחד מהם וגם את הלכידות והעוצמה שלהם כמשפחה  אוהבת.

לאה שטרן –מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים, מוסמכת מכון אדלר